הכרעת דין בתיק תת"ע 12979-07

האישום

1.                 הנאשם הואשם כי ביום 30/6/07 נהג בשכרות, כאשר בבדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף התגלה ריכוז של 310 מ"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף שהינו מעל לרמה המותרת ועל כן מהווה עבירה על סעיפים 62(3) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961 

גלגולו של תיק

2.                 תיק זה החל להישמע בפני כב' השופט אביטל חן שבשלב מסוים התבקש לדון בו במאוחד עם שבעה תיקים נוספים בהם ייצג אותו בא הכוח - עו"ד קולקר אשר העלה טענה מקדמית זהה לכל התיקים, לפיה לא נעברה עבירה, בין היתר מהטעם שריכוז האלכוהול המהווה עבירה ומכשיר הינשוף לא אושרו ע"י הגורם המוסמך.  הטענה נדחתה (ראה החלטה מיום 27/5/08) והתיקים הופרדו.

3.                 במקביל לבירור האישום בתיק זה, החל בית משפט לתעבורה בירושלים לדון בהרכב תלתא, בהרחבה ובעומק בהיבטים המשפטיים והטכנולוגיים של מכשיר הינשוף ובכשירותו לשמש ראיה בהליך פלילי בדרגות ריכוז אלכוהול שונות ( תת"ע 11893/07  מ"י נ' עוזרי להלן: " פרשת עוזרי"). גם כאן יוצגה הנאשמת על ידי עו"ד קולקר ולכן ביום 26/10/09 הצהיר ב"כ הנאשמת בפני כב' השופטת ש. לארי-בבלי שמונתה להמשיך ולדון בתיק במקום כב' השופט א.חן, כדלקמן: " מקבלים עלינו הכרעת ההרכב ככל שנוגעת לתקינות המכשיר".

4.                 ביום 11/5/10 לאחר פרשת עוזרי בה קבע ההרכב בין היתר כי יש לאכוף ריכוז אלכוהול מ 400 מ"ג ומעלה, הורתה כב' השופטת ש. לארי-בבלי על מחיקת כתב האישום " נוכח רמת השכרות המיוחסת לנאשם, שאינה מהווה עבירה ע"פ פס"ד עוזרי ובהתאם לפסיקת ביהמ"ש המחוזי אשר אמצה פסיקה זו".  על החלטה זו הוגש ערעור ( עפ"ת 29395-06-10 ) והתיק הוחזר לבית המשפט לתעבורה, לאור תוצאת הערעור שהוגש גם על פס"ד עוזרי ( עפ"ת 25457-04-10).

5.                 בית המשפט המחוזי ביטל ביום 14/10/10 את החלטת ביהמ"ש לתעבורה ב פרשת עוזרי וקבע כי שולי הביטחון שנלקחו  הינם גדולים מדי וכי אכיפה החל מ-290 מ"ג מספקת את טווח הביטחון והוודאות הנדרשים. עוד קבע ביהמ"ש המחוזי את הדברים הבאים:  

"כמו בית משפט קמא, גם דעתנו-שלנו נחה בסופו של דבר לגבי חוקיות הבדיקות שמבצע הינשוף ולגבי מהימנותן. ודוק: כשל מקומי, טעות בתיפעול או בתחזוקה, הם מן הדברים הבלתי נמנעים. אך הם טעונים הוכחה פרטנית ממוקדת באופן מותאם לנסיבות כל עניין ועניין. כיוצא בזה, בעל גולגולת דקה מן הדקה, אדם חולה או בעל מאפיינים חריגים וייחודיים, יוכל תמיד לטעון ולנסות להוכיח כי מתקיימות בעניינו הנסיבות החריגות. אך בהיבט הכולל, לפי טיבו של המכשיר ובהתאם לתורת הפעלתו ותחזוקתו, המכשיר אמין, חוקי וראוי לשמש לאכיפה בפלילים בתחום שאליו נועד."

התשובה לאישום

6.           ב-5/5/11 נשמעה התשובה לכתב האישום וכך נאמר: "כופרים בשכרות, בשעת הארוע, באמינות ההפעלה, בתוכן האמור בפלטי הכיול של מכשיר הנשיפה. ב-26/10/09 קיבל הכרעת ההרכב לענין תקינות המ כשיר. במועד ההוכחות ביקש הנאשם לתקן את הכפירה ולהכילה גם על תקינות המכשיר, בית המשפט נענה לו אולם איפשר במקביל לתקן את כתב האישום באופן שיכלול את עורך תעודת עובד הציבור הרצל כהן, כך שמסמכי הביקורת התקופתית (ת/10-ת/14) הוגשו כראיה ועורך התע"צ נחקר עליהם. הטענה בסיכומי הסנגור לפיה הראיות הוגשו שלא על פי סדרי הדין נדחית, היות שדי בהחלטת בית המשפט בפרוטוקול מיום 13/11/11 (פרוטוקול עמ' 12) כדי להוות תיקון כתב האישום עצמו (ראה סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב-1982 ).

ראיות המאשימה

7.           המאשימה הציגה באמצעות גולדברג דן (להלן: "מפעיל הינשוף") את הראיות הבאות: טופס זכ"ד על בדיקת שכרות, שני פלטי ינשוף המעידים על ריכוז אלכוהול של 310 מ"ג שנמצא בנשיפתו של הנאשם, דו"ח הפעלת ינשוף ופלט כיול (ת/1-ת/4 בהתאמה) וכאמור הוצגו באמצעות טכנאי המעבדה מר כהן הרצל הראיות התומכות בתקינותו של המכשיר ובכך שעבר ביקורת חצי שנתית (מוצגים  ת/10-ת/14 שהם תע"צ תקינות, כרטיס המכשיר, טופס בדיקה תקופתית, תעודת בלון המעבדה ותעודת בלון היחידה בהתאמה). 

8.           בנוסף העידו לפני השוטר פסח אקרמן (עת/2) שזיהה אצל הנאשם מאפיינים שנחשדו בעיניו כשכרות (ריח קל של אלכוהול ועיניים אדומות), ביצע לנאשם בדיקת מאפיינים (ת/5 ות/6) ואישר כי התמלאו התנאים המקדמיים לבדיקת הנאשם ע"י הינשוף (לא אכל, לא שתה ולא הקיא במשך 20 דקות, תוך שמירת קשר עין עמו).  כמו כן העידה השוטרת נטע בן לולו שעיכבה את הנאשם, רשמה דו"ח פעולה והזמנה לדין (ת/7-ת/9).

ראיות ההגנה

9.           מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו ואמו שהעידה אודות מחלתו ומאפייניה.  ייאמר כבר עתה כי היות שאישומו של הנאשם נסמך על בדיקת הינשוף, שאינה צריכה תמיכה ראייתית, הרי שמתייתר הצורך לדון בשאלה האם חלק ממאפייני השכרות לרבות התנהגותו הפרועה והליכתו הלא יציבה נובעים ממחלת הטורט שסובל ממנה הנאשם.  ב"כ הנאשם הצהיר כי בנוסף לשני עדים אלו בכוונתו להעיד את ד"ר פוליצ'וק ופרופ' שינער, אולם במועד ההוכחות הנדחה לא הופיעו עדים אלו.

דיון בראיות והכרעה

10.       כאמור לעיל, תיק זה "חי" בצילו של פרשת עוזרי, ועל אף שבא כוח הנאשם הכפיף עצמו באופן מפורש לתוצאות פרשת עוזרי, ואף אם לא היה עושה כן, הרי שמכוח עליונותה של ערכאת הערעור על בית משפט זה, כאמור בסעיף 20 (א) לחוק יסוד: השפיטה, יש לקביעות בית המשפט המחוזי בפרשת עוזרי נפקות מחייבת לכל תיקי השכרות הנדונים בירושלים והלכה למעשה גם באזורי שיפוט אחרים. ניתן כיום לומר כי אמינותו של מכשיר הינשוף אינה שנויה עוד במחלוקת, גם לא בנוגע ליכולתו לבדוק ריכוז אלכוהול מ-290 מ"ג ומעלה.  

11.       במצב דברים זה  כל שניתן לנאשם שבפני להוכיח הוא "כשל מקומי" בתפעול המכשיר או תחזוקתו,  או היות הנאשם "בעל גולגולת דקה מן הדקה" שמכשיר הינשוף אינו יכול לו (כדברי המותב ב עפ"ת 25457-04-10 עוזרי שצוטט לעיל).  והנה אף על פי כן, לא נואש ב"כ הנאשם להסיט את המשפט שוב ושוב למחוזות טכניים רחוקים שכבר נדונו בפרשת עוזרי כגון "טווח אי הוודאות" של בלוני הגז, דרך פעולת המחשב במכשיר הינשוף, תקלות תיאורטיות אפשריות (ניילון תקוע בפיה) ועוד סוגיות שמפעיל הינשוף לא ידע לענות עליהן, באשר כל שהוכשר לו הוא הקלדת ערך בלון הגז לצורך ביצוע כיול יומי (בדיקת אימות) והפעלת המכשיר בהתאם לנוהלי המשטרה וההוראות המוצגות בצג מכשיר הינשוף.